שעה על שביל הפינגווינים של האי מגדלנה

נחיתה על אי מוגן

האי מגדלנה שוכן במצר מגלן, צפונית-מזרחית לפונטה ארנס, ומוגן כאתר הטבע Monumento Natural Los Pingüinos. הזמן על היבשה בשני הסיורים הוא כשעה.

מדריך דו-לשוני הולך עם הקבוצה באנגלית ובספרדית. שאלות על הציפורים מתקבלות בברכה, והמדריך גם דואג שהקבוצה תתקדם כדי שהסירה תצא בזמן.

השעה הזאת מרגישה קצרה ברגע שאתם בין הציפורים. צוות הסירה קובע את קצב החזרה, אז הולכים בשביל בקצב של המדריך, עם מעט זמן לשוטט.

השביל בין המחילות

לפי המודעה של Caminos Tours, השביל המסומן הוא באורך של כ-800 מטר, מנקודת הנחיתה ועד המגדלור ובחזרה. חבלים או גדרות נמוכות מסמנים את השביל, והמחילות נמצאות משני צדדיו.

הקרקע היא שביל עפר עם עלייה מתונה, מתאים לרוב ההולכים אבל לא לכיסאות גלגלים. המודעה של Solo Expediciones אומרת שהסיור לא מתאים לאנשים עם מוגבלות בתנועה או בעיות לב.

מחילות רבות נמצאות במרחק צעד או שניים מהחבל. תראו פינגווינים עומדים בפתח עם ראש מוטה, או שוכבים חצי בפנים כשרק המקור מבצבץ.

מפנים את הדרך לפינגווינים

פינגווינים חוצים את השביל כל הזמן בדרכם בין המחילה לחוף. כשאחד עולה על השביל עוצרים ונותנים לו לעבור, כמה זמן שזה ייקח.

הכללים פשוטים. אסור לגעת ואסור להאכיל, ושומרים מרחק בתוך החבלים. Caminos גם אוסרת רחפנים באי.

פינגווינים מגלניים חוזרים לאותה מחילה בכל אביב, ושני ההורים מתחלפים בשמירה על הקן. בהמשך הקיץ אפשר לראות גוזלים אפורים ופלומתיים מחכים בפתחים, כפי שמדריך העונה שלנו מסביר.

כמה פינגווינים חיים כאן

המספרים תלויים במי ששואלים. המודעה של Solo Expediciones מציינת יותר מ-60,000 פינגווינים מגלניים בנקודות הבולטות, ויותר מ-120,000 שחוזרים בכל שנה בתיאור.

מה שלא יהיה המספר המדויק, מדובר בעשרות אלפי ציפורים. המודעה של Solo מכנה אותה מושבת הפינגווינים המגלניים השנייה בגודלה בדרום אמריקה.

המודעה של Caminos Tours מדברת דווקא על 60,000 זוגות. אל תיקחו שום מספר בודד ברצינות רבה מדי. המודעות לא מסכימות ביניהן, ואף אחת לא אומרת מי ספר.

תמונות בלי למהר

שעה נשמעת כמו הרבה זמן עד שעוצרים ליד כל מחילה. צלמו את התמונות הרחבות של המושבה בדרך למעלה, ושמרו את המגדלור לפסגה, שם רוב הקבוצות עוצרות.

הקור מרוקן מהר את סוללות הטלפון ברוח. שמרו את הטלפון בכיס פנימי בין צילום לצילום, וקחו סוללה נוספת אם אתם סומכים עליו לכל הבוקר.

הורידו את המצלמה לגובה הפינגווין במקום לצלם מלמעלה בעמידה. תמונה בגובה העיניים, עם המצר ברקע, מספרת הרבה יותר על המקום מאשר מבט על קודקודי ראשים.

המגדלור והפסגה הסוערת

המגדלור האדום-לבן בראש הגבעה נבנה בשנת 1902 והוא סימן ההיכר של ההליכה. פינגווינים מתקבצים על המדרון שמתחתיו, ולכן זו התמונה הקלאסית של האי.

מהפסגה משקיפים על המצר ועל המושבה הפרושה למטה. כאן גם הרוח מכה הכי חזק, אז משכו את הכובע למטה וכרכו את רצועת המצלמה סביב פרק היד.

הפינגווינים הם לא הציפורים היחידות באי. שחפי אצות וחמסנים מסיירים מעל המושבה ומחפשים ביצים או גוזלים בלי שמירה, וכשמתבוננים בחמסן שסורק את המדרון מבינים כמה הקנים חשופים.

על הגבעה אין שום מחסה מהרוח, ויום מתון יכול להרגיש קר. שכבה חסינת רוח וכפפות הופכות את השעה לנעימה הרבה יותר, והמדריך שלנו למה ללבוש נכנס לפרטים.

מה לקחת ליבשה

כדאי לנסוע קל, כי אין איפה להשאיר תיק על השביל. את הכול סוחבים במשך השעה, והסירה של Solo לא לוקחת מזוודות גדולות.

• מים, וארוחת בוקר שאוכלים לפני היציאה
• מעיל חסין רוח ומים
• כובע שנשאר על הראש וכפפות חמות
• נעליים עם אחיזה טובה לשביל עפר
• משקפי שמש וקרם הגנה, שמופיעים ברשימה של Solo
• דרכון או תעודה מזהה, גם הם ברשימה של Solo

מצלמת טלפון עובדת כאן טוב כי הציפורים מתקרבות; זום עוזר רק לחוף. אם אתם רוצים לראות גם פינגווינים מלכותיים, קראו את המדריך שלנו לשני המינים.

איזו סירה מביאה אתכם לשם

הסיור של Solo Expediciones, החל מ-כ-160 דולר, חוצה בסירה מהירה ממפרץ לרדו ומוסיף את אריות הים של האי מרתה. הקטמרן של Caminos Tours, החל מ-כ-170 דולר, יוצא מהמזח שבעיר, עם שייט ב-12:30 למי שקם מאוחר.

שניהם נותנים בערך אותה שעה על השביל. השוואת הסירות שלנו עוסקת בשייט, ומדריך המחירים מעמיד אותם מול שאר ימי הפינגווינים.